7 שיטות מהירות וקלות לקילוף שום
הנה 7 דרכים פשוטות ויעילות שיעזרו לכם לקלף כמויות גדולות או קטנות של שום במהירות ובקלות, ללא כאב ראש (ובלי ריח חזק מדי על הידיים!):
שיטת הניעור בכלי
מפרידים את שיני השום מהראש. מכניסים את השיניים לצנצנת זכוכית יציבה עם מכסה. סוגרים ומנערים בחוזקה במשך 10-15 שניות. הקליפות יתנתקו מעצמן כמעט לחלוטין.
שיטת ההשרייה במים חמימים:
משרים את שיני השום (המופרדות) בקערת מים חמים (לא רותחים) למשך 5-10 דקות. הקליפה תתרכך ותחליק מהשן בקלות, ללא צורך בכוח.
שיטת ה"מעיכה" עם הסכין:
מניחים שן שום על קרש חיתוך. מניחים עליה את הצד הרחב של סכין מטבח כבדה ודופקים בעדינות על הסכין עם כף היד. הקליפה תיסדק ותשתחרר במהירות. (מומלץ לשיניים בודדות).
שיטת המיקרוגל:
מניחים את שיני השום בקערה ומחממים במיקרוגל למשך 10-15 שניות. החום והאדים גורמים לקליפה להתכווץ ולהתנתק מהשן.
שיטת הבקבוק
מכניסים שן שום יחידה לתוך בקבוק פלסטיק קטן וריק. מנערים בחוזקה כמה שניות. הקליפה צריכה להיפרד מהשן.
שיטת הכיפוף
קוטמים את שני הקצוות של השן. מכופפים את השן בעדינות לאמצע. הקליפה נסדקת באמצע ואפשר לשלוף אותה.
שימוש בכלי קילוף ייעודי
מכניסים כמה שיניים לשפופרת סיליקון ייעודית לקילוף שום, מגלגלים את השפופרת על השיש, והקליפות נושרות בקלות.
סוגי שום נפוצים בארץ
בשוק הישראלי ניתן למצוא כמה סוגים עיקריים של שום, הנבדלים זה מזה בעיקר במועד הגידול, בצבע הקליפה ובחריפות:
- שום לבן/ורוד מקומי (מטפוח): זהו השום ה"רגיל" והנפוץ ביותר בישראל. בדרך כלל בעל ראשים גדולים יחסית ושיניים בגודל בינוני עד גדול. הוא בעל טעם חזק וריח דומיננטי. זהו לרוב השום המכונה שום יבש.
- שום טרי / שום ירוק (עונתי): זהו שום שנמכר בעונה שלו (בדרך כלל בחודשי האביב/קיץ המוקדמים) בעודו טרי. הראש עדיין מכוסה בקליפה ירקרקה/לבנה עדינה, הוא עדין ובעל טעם פחות חריף ומתקתק יותר מהשום היבש. ניתן לאכול את העלים הירוקים שלו (כמו בצל ירוק).
- שום סיני (מיובא): לעיתים ניתן למצוא בשווקים שום מיובא מסין, הנוטה להיות לבן מאוד, קטן יחסית ומאוד אחיד בגודל השיניים. חלק מהצרכנים מעדיפים את השום המקומי בשל טעמו החזק יותר.
מתי קונים שום טרי (העונה)?
השום הטרי (או "שום ירוק") זמין בדרך כלל בעונת האביב (בערך בין מרץ למאי). מומלץ לקנות אותו בעונה זו כדי ליהנות מהטעם העדין והמרקם המיוחד שלו.
את השום היבש (הרגיל והמוכר, שראשו כבר יבש וקשה) ניתן לקנות למעשה כל השנה, כיוון שהוא נשמר בקלות לאורך זמן רב לאחר הקציר והייבוש.
| סוג השום | שיטת אחסון מומלצת | משך זמן מומלץ |
| ראש שום שלם (יבש) | מקום קריר, יבש וחשוך עם אוורור טוב. לדוגמה: מזווה או סלסלת אחסון פתוחה. לא במקרר (לחות גורמת לנביטה). | 4-6 חודשים |
| שום טרי / ירוק | במקרר, עטוף במגבת נייר (כדי לספוג לחות) בתוך שקית נייר או שקית רשת. | 1-3 שבועות |
| שיני שום קלופות | בכלי אטום במקרר. ניתן גם לכסות בשמן זית (כמו שום כתוש). | שבוע עד 10 ימים (בכלי אטום), או עד 3 שבועות (בשמן זית). |
| שום קצוץ/כתוש | עדיף להכין רק לפני השימוש. לאחסון קצר, ניתן להקפיא בשמן זית (במגש קוביות קרח). | חצי שנה (במקפיא) |
שימו לב: אחסון שום טחון/כתוש בשמן זית מחוץ למקרר הוא מסוכן ועלול ליצור סיכון להתפתחות חיידק הבוטולינום (רעלן מסוכן).
תמיד יש לשמור שמן שום מוכן מראש במקרר או להקפיא אותו!
סגולות בריאותיות של השום
המרכיב הפעיל העיקרי בשום, הנותן לו את ריחו וטעמו האופייניים, הוא תרכובת גופרית בשם אליצין (Allicin), הנוצרת כאשר כותשים או חותכים את השום. האליצין הוא זה שמקנה לשום את רוב יתרונותיו:
- חיזוק מערכת החיסון: השום ידוע בסגולותיו האנטי-בקטריאליות, האנטי-ויראליות והאנטי-פטרייתיות. צריכה קבועה עשויה לסייע במניעת הצטננות ושפעת.
- תמיכה בבריאות הלב וכלי הדם: מחקרים מראים כי שום עשוי לתרום להורדת לחץ דם, להפחית את רמות הכולסטרול הרע (LDL) ולמנוע טרשת עורקים.
- נוגד חמצון חזק: השום עשיר בנוגדי חמצון המגנים על הגוף מפני נזקי רדיקלים חופשיים, ובכך תורם להאטת תהליכי הזדקנות ולמניעת מחלות כרוניות.
- פעילות אנטי-דלקתית: צריכת שום קשורה להפחתת מדדי דלקת בגוף.
ערך תזונתי (ל-100 גרם)
למרות שאנו אוכלים שום בכמויות קטנות יחסית, הוא עשיר מאוד בחומרים מזינים חיוניים:
- ויטמינים: מקור טוב לוויטמין C, ויטמין B6 ומנגן.
- מינרלים: מכיל כמויות נאות של זרחן, סלניום, סידן ואשלגן.
- קלוריות: כ-150 קלוריות ל-100 גרם, אך כמובן ששן שום בודדת מכילה כמות זניחה.
טיפ חשוב: כדי למקסם את יצירת האליצין ואת ספיגת היתרונות הבריאותיים, מומלץ לכתוש או לפרוס את השום ולתת לו "לנוח" 5-10 דקות לפני הבישול או האכילה.
האם בישול או טיגון פוגעים בערך הבריאותי של השום?
התשובה הקצרה היא כן, אבל לא לגמרי.
המרכיב העיקרי המקנה לשום את סגולותיו הרפואיות הוא האליצין, תרכובת גופרית רגישה לחום. כאשר שום נחשף לטמפרטורות גבוהות, במיוחד לבישול או טיגון ממושך, האליצין נהרס במהירות, וכתוצאה מכך הפעילות האנטי-בקטריאלית ונוגדת החמצון של השום פוחתת משמעותית.
כדי למקסם את היתרונות הבריאותיים של השום המבושל, מומלץ לאמץ את השיטה הבאה:
- כיתשו, חתכו או פרסו את השום. הפעולה הזו מפעילה אנזים בשם אלינאז (Alliinase) ומאפשרת את יצירת האליצין.
- הניחו לשום לנוח לאחר החיתוך/כתישה, השאירו את השום הנטחן חשוף לאוויר למשך 5 עד 10 דקות לפני שאתם מוסיפים אותו למחבת או לסיר.
זמן ההמתנה הזה מאפשר ייצור מקסימלי של אליצין לפני שהוא נהרס על ידי החום. - הגבילו את זמן החימום. הוסיפו את השום לקראת סוף הבישול או הטיגון, ובשלו אותו לזמן הקצר ביותר האפשרי (לא יותר מ-10 דקות),
כדי לשמר חלק ניכר מהתרכובות המועילות.
שום טרי תמיד יהיה בעל הערך התזונתי המיטבי מבחינת תכולת האליצין. עם זאת, שימוש בטכניקת ה"מנוחה" (כתישה והמתנה)
מאפשר ליהנות גם משום מבושל, תוך שמירה על חלק ניכר מיתרונותיו הבריאותיים.
